לאן פנינו?

2/6/2024

עידן קדם

ניסיון ההפיכה המשפטית ואחריו מלחמת שבעה באוקטובר הבהירו יותר, למי שלא הבין עד עכשיו, שמדינת ישראל היא ארגון גג לכמה קבוצות שמסוכסכות ביניהן. אפיון קבוצות אלה, או חלקן, וההתחקות אחרי נסיבות היווצרותן יכולים להבהיר למי שרוצה מה יכולים להיות הצעדים הבאים הנדרשים. זאת, כמובן, מתוך עמדה סובייקטיבית שתומכת באחת או כמה מהקבוצות על פני אחרות.

1. ערבים ישראלים. קבוצה זאת נסקרת ראשונה ולו משום שהיא כמעט לא נכללת בדיונים פנים ציוניים בישראל. הם אלה שתמיד, במקרה הטוב, מוכנסים לתוך סוגריים כי אינם נלקחים בחשבון האינטרסים הציוניים. הם שם, אבל על הגדר; לא לגמרי ערבים ולא לגמרי ישראלים. הוויה זאת ידועה המון לכל אחד, ובכל זאת ראוי להבהיר על מה היא נסמכת: על הדרה אפריורי של הערבים הישראלים מאזרחות שווה בישראל, מעצם היותם לא יהודים. לכאורה, ההדרה הזאת פוגעת בעיקר בערבים. ואולם, טעות לסבור זאת. היא פוגעת גם, ואפילו יותר, ביהודים הישראלים באופנים רבים מספור, וזאת כבר פגיעה אפוסטריורי, למי שפגיעה אפריורי לא מובנת לו או בלתי נחשבת בעיניו.

2. ישראלים חילונים/ סוציאליסטים/ ליברלים/ שמאלנים/ אשכנזים. זוהי קבוצה גדולה ומגוונת, שעשויה לכלול גם תת-קבוצות סותרות. ואולם, המכנה המשותף שלה הוא העיקר לרשימה זאת. זהו הקשר שלהם למקימי המדינה ולאתוס המכונן שלה, ועניינם המובהק בטובתה כיום. באופן מסורתי קבוצה זאת מזהה עצמה כציונית, מה שיוצר קושי יסודי לשיתוף פעולה פוליטי עם קבוצת הערבים. אם כי, בד בבד עם זה קבוצה 2 מנסה להביא לידי ביטוי את הצד המתון יותר של הציונות, בתקווה שאפשר יהיה לרבע את המעגל ולקיים מדינה ציונית הוגנת, שוויונית ומוסרית. דא-עקא, ששאיפה זאת מתנפצת פעם אחר פעם לרסיסים, שכן, אין שום טעם לקיים ציונות מתונה; אם הציונות נכונה, יש להביאה למיצוי, ואם איננה נכונה, יש להתנער ממנה. וזה המקום שבו יכול להיות לחברי קבוצה 2 יותר מן המשותף עם הציבור הערבי של קבוצה 1.

3. אנשי ימין/ צ׳חצ׳חים/ תומכי ליכוד/ חרדים/ מתנחלים. המאפיין של קבוצה זאת הוא הרצון להביא את הציונות למיצוי. זה מתבטא, בין השאר: באולטרה־יהודיות של החרדים, שגם מקבלים לכך תמיכה מחברי הקבוצה האחרים; בשאיפה להתפשט על כמה שיותר שטחי ארץ ישראל ההיסטורית, שבאה לידי ביטוי בידי המתנחלים; ובעמדה פוליטית קולנית שתובעת פטריוטיות יהודית בכל מחיר, מצד הצ׳חצ׳חים. הפער בין שתי הקבוצות הראשונות לאחרונה בלתי ניתן היום לגישור. בין השאר משום שזהו פער בלתי רציונלי. שיקוליהם של אנשי קבוצה 3 מגוונים, אבל המכנה המשותף ביניהם הוא התנגדות קנאית למדינת ישראל, כפי שפורט פה כמה פעמים, מה שמוביל את ישראל לאבדון. אין טעם לשכנע אותם בכך, לא רק כי זה פשוט מה שהם רוצים. אלא כי אם אפשר היה לשכנע אותם, הם כבר היו מבינים זאת לבד. כל דרכם מאז ומתמיד של כל מרכיבי הקבוצה השלישית הייתה התנצחות וקריאת תיגר על האחר; על הקיים; על הסביר; ועל החיוני. וגם אם יבינו שדרכם שגויה, אין סיכוי שיודו בטעותם.

מה שצריכים אפוא חברי קבוצה 2 לעשות היום הוא להבין שההדרה אפריורי של קבוצה 1 לא רק שאינה מוסרית, שאינה פרקטית ושהיא אף מבטלת להלכה את קיומה של ישראל כמדינה; היא גם ממיטה אסון בפועל על ישראל. כמו כן, עליהם להשלים עם כך שבנסיבות הנוכחיות, דרכם המשותפת עם אנשי קבוצה 3 באה לקיצה; שאין יותר טעם לנסות לגשר על הפער עימם ולהגיע עמם למכנה משותף; שהמשך התבססות של חברי קבוצה 2 על הציונות כמכנה משותף ינציח את תבוסתם הפוליטית; ושיש להתפלג מאנשי קבוצה 3 באופן הכי עמוק שאפשרי בתוך אותה מדינה.

ולכן, על קבוצה 2, ראשית, לצרף אליה ככל הניתן את חברי קבוצה 1; שנית, על שתי הקבוצות, 1 ו2, להקים כוח פוליטי שמתנוססות מעליו, בתור התחלה ובתור הצהרה, כותרת ראשית וכותרת משנה. הכותרת הראשית היא ׳טובתה של מדינת ישראל׳; וכותרת המשנה היא ׳ביטול הציונות והפיכתה של ישראל למדינת כל אזרחיה׳. שני עניינים עיקריים אלה הם, ראשית, בעלי החשיבות הגדולה ביותר לקיומה של ישראל; שנית, הם משמשים אופוזיציה מובהקת לעניינה הפוליטי של קבוצה מספר 3; ושלישית, הם באמת יכולים לאחד סביבם את כלל מתנגדי קבוצה 3.

אין היום מקום לדקדוקי עניות ולניואנסים פוליטיים, וגם לא לאג׳נדות פוליטיות שעניינן איכות חיים ורמת חיים. לא תוכן החיים הישראלי עומד היום בראש סדר העדיפויות אלא מסגרת החיים, או צורת החיים. כי המסגרת הישראלית מתפוררת, ובלי מסגרת לא ייתכן תוכן.