אומת ההייטק והג׳חנון

13/2/2023

עידן קדם

אומת ההייטק והג׳חנון חייבת להחליף דיסקט ולהמציא את עצמה מחדש, כדי לשנות את הד-נ-א שלה. לא כדי לשרוד, כי תחת הד-נ-א הקיים, עדיף שלא תשרוד. מדינת ישראל נמצאת זה זמן רב בשביו של המון מופרע ומתפרע שלופת את גרונה וחונק אותה, מכל הצדדים: מן הצד האלים, חסר העכבות, של שבטים ברבריים שליבם גס בגינוני הנימוס של התרבות המערבית; ומן הצד הבכייני, המתקרבן, של אלה שאכלו להם ושתו להם אי-פעם, ולכן מותר להם, מאז ולעולם, לצאת למלחמת שמד וג׳יהד נגד החברה שלהם-עצמם. לשבטים הברבריים האלה אין באמת אויב, אלא רק אויב מדומה; שכן, כל מי שאינו נושא את הד-נ-א המעוות שלהם, רואה את עצמו אפריורי מלא עוון כרימון, קודם כל, על היותו שונה מאותם חוליגנים חסרי עכבות, וכן, משום כל האשמה שיעלה על דעתם של אותם מופרעים להטיל על מי שאינו הם, מעתה ועד עולם. ועל כן, הלבנים, שאינם שייכים לשבט המופרע, ממהרים לערוק אליו בהמוניהם, כדי להצטרף אל מי שרק לפני רגע היה מוקצה מחמת מיאוס, ואילו עכשיו הוא הרוב הנחשב; או להצדיק בהנהון מתחשב כל פשע שעולה תחת ידו של אותו רוב; ובכל מקרה, להתעלם מחטאיו של אותו המון שהולך ורב מרגע לרגע, ולהלבין את פשעיו.

ובכן, זה הד-נ-א של ישראל העכשווית. מדינה שבה החוק והסדר והמשפט נמוגו מפני בוקא ומבולקא מבית היוצר של הצ׳חצ׳ח המצוי. כי זה באמת מה שרצוי להמון המר והנבער הזה: אי סדר מוחלט, שבו כל דאלים גבר, ושבו כל דחף הוא לגיטימי. באטמוספירה הזאת, לא רק שהם לא נחותים משכניהם (הערבים?) הקצת יותר תרבותיים, הם עולים עליהם בהרבה. ומכיוון שהם לא מסוגלים לראות מעבר לקצה אפם, הם לא מבינים שאת הבור הזה הם כורים גם לעצמם.

עם השנים הפראים האלה עברו מטמורפוזה. מלקיחת דברים בכוח הזרוע, הם אט אט עברו ללקיחת דברים בכוח הרמיה. ושלא תטעו, הם יודעים לדבר; ולשכנע. הם יכולים לשכנע היפופוטם לקנות מהם מאה טון בשר, כדי להיערך לשינויים האבולוציוניים שיעבירו אותו עוד מליון שנה מאוכל עשב לאוכל בשר. אוטוטו, מעבר לדלת. תופעת הנוכלות הפכה נפוצה היום לא פחות מתופעת גביית דמי החסות באיומי שריפה ורצח. אבל המהות זהה: פגיעה לא מוסרית ולא חוקית באחרים והרס החברה שבה הם חיים, בשל אגואיזם ריאקציוני.

בנימין נתניהו הוא אחד שחי וניזון מערימת הדשן הזאת. והוא כמובן לא היחיד. יש ככל הנראה סימביוזה בין שכבת בעלי ההון האופורטוניסטית לבין החלכאים והנדכאים בעלי הזרוע והלוע. אחרת, איך להסביר, מצד אחד, את להיטותם של האחרונים לתמוך בעשירים ולהצביע כאחוזי דיבוק ללאומן מלוקק, מצופה זהב, כבנימין נתניהו; ומצד שני, את שתיקתו של האחרון, ואת תמיכתו בפועל, לאורך כל הקריירה הציבורית שלו, ושל רבים כמותו, לנוכח מעשי זוועה שמתרחשים ברחובות ארצנו, ושנעשים בידי תומכיו, פעם בכמה שבועות בתחילת הקריירה הפוליטית שלו, והיום, פעם בכמה דקות. ובכן, כנראה שאלה ניזונים מאלה, ואלה מאלה.

הוסיפו לזה את הרתיעה המובנית, שמעורבת בחרדת כבוד, של מערכות שלטון מקצועיות, כדוגמת הפרקליטות ומשרד האוצר, הן מפני הוד קדושתם בעלי ההון, והן מהצ׳חצ׳חים בעלי האגרוף, וכן גם חנפנותם הפרמננטית של אמצעי תקשורת מרכזיים כלפי אלה ולאלה, ותקבלו מתכון מושלם של הליכה לאבדון.