מה שהמחאה צריכה להוליד

8/3/2023

עידן קדם

המחאה נגד ההפיכה המשפטית של לוין ורוטמן כוללת הרבה נושאים: משפט, דמוקרטיה, כלכלה, ציונות, שירות צבאי ועוד. אבל יש בה נושא אחד שאינו בא לידי ביטוי, אבל שהוא החשוב מכולם, הסנטימטר האחרון של המרתון הזה, שבלעדיו המחאה לא תגיע לקו המטרה. עניין זה הוא: היהדות, כן או לא. כי הסנטימטר הזה חולש בעצם על כל ההפיכה, מצד אחד, ועל המחאה נגדה, מהצד השני. העובדה שהמחנה הליברל-דמוקרטי דוכא כאן במשך שנים, למרות הדומיננטיות שלו בכל תחומי החיים, היא שהוא וויתר מראש לאורך כל השנים ליהודים האדוקים בשאלת ׳יהודי או לא יהודי?׳, ובשאלת ׳מדינה יהודית, כן או לא?׳ התשובה של המחנה החילוני, והיא כזאת עד עכשיו, היא ׳כן, אני יהודי׳, ו׳כן, אני בעד מדינה יהודית׳. ומכיוון שהכול נחתך בישראל רק על זה, הרי שהוויתור הזה הוא בבחינת תבוסה מראש בקרב. ראשית, כי החילונים הם לא באמת יהודים, ולכן הם אזרחים סוג ב במדרג הישראלי הקלוקל, אך הקובע; ושנית, כי תמיד הדתיים יותר ייחשבו ליהודים יותר, ולכן יהיו קובעי ההלכה בעניין הזהות היהודית. ובישראל, הם גם קובעי ההלכה בעניין הזהות האזרחית, שהרי אנחנו מדינה יהודית במהותה.

יש כאן מלכוד מובנה: הציונות פירושה ׳מדינה יהודית׳; אנחנו (החילונים-ליברלים-דמוקרטים) ציונים; לכן אנחנו יהודים. העובדה שכל השנים תפסנו את עצמנו גם כחוד החנית של הציונות הקשתה על כך עוד יותר, כי איך תוכל לתאר את עצמך חוד החנית של מדינה יהודית בלי להיות יהודי בעצמך? הוסיפו לכך דוקטרינה צפופה, הן של מערכת החינוך, הן של המדינה על זרועותיה השונות והן של בית ההורים, ותקבלו קיבעון שהליברל הישראלי החילוני, שאינו בן דת אחרת, לא מסוגל להשתחרר ממנו.

אבל אין ברירה. זהות חליפית שהייתה צריכה להיבנות במשך שנים הוזנחה, ובמקומה נבנתה כאן נחיתות זהותית סמויה אבל מתמשכת של  המעמד האליטיסטי, הפריבלגי, הנושא בעול; נחיתות שרק עכשיו, במחאה, התסכול בגללה מתפרץ בכל עוזו. אבל הנחיתות הזאת, בניגוד לרפלקס המותנה של החילוני הליברלי הממוצע, היא גם אמיתית, וצריך למנף אותה לטובתנו. כי לא כל מה שאומר עליך אויבך, גם כשכוונתו שלילית, הוא לא נכון או לרעתך. ועל כן, את הגנאי שמטיח בנו המחנה הדתי לאורך שנים על כך שאיננו יהודים, אנחנו צריכים לאמץ אל ליבנו בעוז, ולומר: נכון, אנחנו באמת לא יהודים. אתם צודקים. איך לא חשבנו על זה קודם? אנחנו לא יהודים, קודם כל כי אנחנו חילונים, ומכיוון שהיהדות היא דת, איננו יכולים, גם אם רצינו, להיות יהודים. שנית, מדינה יהודית רודפת אותנו כחילונים יהודים, ועל כן אין לנו ברירה אלא להיות נאמנים למה שאנחנו, חילונים, ולוותר על היהדות. ושלישית, אנחנו בכלל נגד מדינה יהודית. כי במדינה יהודית במהותה כמו ישראל האפליה הזאת בין יהודים ללא יהודים היא הכרחית. כלומר, היא טבועה במהות המדינה. במילים אחרות, מדינה יהודית במהותה כמו מדינת ישראל פירושה מדינה שמפלה אפריורי חלק מאזרחיה (את היהודים לעומת הלא יהודים), ומדינה לא יכולה להפלות אפריורי חלק מאזרחיה. על כן, יש בדעתנו לייסד כאן, על אותו בסיס פיזי, מדינה אחרת, של כל אזרחיה, שהיא דמוקרטית, ליברלית, מערבית, סוציאלית וחילונית. וכן, במדינה כזאת יהיה מקום גם ליהודים, כמוכם, ובלבד שתשמרו על היהדות שלכם קרוב ללבכם ולמקום ישובכם.

זה מה שהמחאה של חורף 2023 צריכה באמת להוליד, כי יש כאן עדיין מסה קריטית של אנשים שיכולה לעשות זאת.