עדכונים אחרונים

29/3/2023

עידן קדם

העניינים דוהרים במהירות. ניסוחים שלפני ימים ספורים יכולים היו להיחשב קיצוניים, נשמעים היום כדברי מרגוע לילד לפני השינה. מדינת ישראל בכלל, והמחנה החילוני ליברלי בפרט, עומדים בפני רגע האמת, או מוטב לומר, רגעי האמת.

האמת היא שבזמן שמדינת ישראל הריבונית חולמת בהקיץ כיצד לפתור, ביום מן הימים, את בעיית השטחים ואת הבעיה הפלסטינית, אולי בהסכם כזה, אולי בנסיגה אחרת, או אולי כל דבר אחר, באה מדינת המתנחלים שהקמנו לצידנו, ובולעת את מדינת האם שלה.

לישראל הריבונית של היום יש יותר מאפיינים של ארץ הכנופיות שקמה ביהודה ושומרון בתמיכתנו המלאה, מאשר של מדינה מתוקנת. ככלות 75 שנות מדינה, הצליחה היהדות להשמיד כמעט את כל מאפייניה המהוגנים של המדינה שהקימה הציונות החילונית, ועכשיו בא הפלג המשיחי של היהדות הזאת ומבקש להנחית את המכה הסופית.

ברפואה נקראת התופעה הזאת מחלה אוטואימונית, כזאת שבה הגוף תוקף את עצמו. ובגלל זה, היא כה קשה. היא קשה במיוחד כי קשה לגוף, ובמקרה זה, לאזרחי המדינה, לזהות את האויב, כי אויב הוא בדרך כלל גורם חיצוני. וקשה להם להבין שעליהם לצאת נגד חלבם ולשדם וזהותם, כדי להציל את עצמם ואת מדינתם.

אבל צריך לומר בברור: היהדות היא האויב הקשה, העיקש, המר והמיידי ביותר שעומד נגד מדינת ישראל היום. יותר מהגרעין האיראני; יותר מהטרור הפלסטיני; יותר מחיזבאללה.

וגם צריך לומר את הדברים האלה: אחיזתנו ביהודה ובשומרון ממחרת מלחמת ששת הימים הייתה לא לגיטימית מהרגע הראשון. לא מפני שזה שטח כבוש, אלא משום שזה שטח לא ריבוני של המדינה. מזה נגזר הכול: העדר הדמוקרטיה, המשטר הצבאי, הפרות החוק, חורבן הריבונות הישראלית. לפחות שניים משרי הממשלה הנוכחית, בן גביר וסמוטריץ׳, הם תושבי התנחלויות. בתור שכאלה, מעורבותם בפוליטיקה הישראלית הפנימית, שלא לדבר על כהונתם בתפקידי שרים, היא בלתי קבילה ופסולה. שהרי הם אינם תושבי ישראל. משום מה, את הפרט הפשוט והמובן מאליו הזה מעדיפים מתנגדיהם הרבים להשמיט, בתור מחווה אצילית, מתוך אי הבנה, או מכל סיבה אחרת. הגיע הזמן, אפוא, לחדול מההנחה הזאת שעושים להם.

שכן, השניים האלו, וכמובן, כל קואליציית נתניהו וגם כל תומכיהם של השניים בהתנחלויות וגם ציבור המצביעים שלהם, מבקשים להכפיף את מדינת ישראל כולה לכאוס, להפקרות, לאלימות, לחורבן, להעדר החוק, להעדר הדמוקרטיה ולהעדר הריבונות ששוררים בשטחים הכבושים, וזאת, כדי להשמיד את ישראל הריבונית, החילונית, הליברלית, המהוגנת, הדמוקרטית, המערבית, שהיא בתורה האויב מספר אחת שלהם, ולכונן תחתיה מדינת הלכה יהודית.

על כן, זה לא זמן לדקדוקי עניות. אנחנו בעיצומה של מלחמה. האויבים האלו השיגו את מבוקשם לאורך שנים בחתירה עיקשת ובלתי מתפשרת, תוך ציות לחוק ובהפרתו; בדברי חלקות ובאיומים; בדרך הישר ובאלימות; בשימוש בכללי הדמוקרטיה ובהפרתם; ובקיצור, בכל מה ששימש בכל רגע ורגע את מטרתם הסופית. והציבור החילוני-ליברלי? ובכן, הוא היה האידיוט השימושי שלהם: ברצותם, היה הוא השומר על בטחונם; המכשיר המוסרי והחוקי שלהם; ומי שבולע בשתיקה עוד צפרדע ועוד צפרדע, רק שלא להפר את קוד האחווה היהודי, ורק שלא לשמח את אויבינו; וברצותם, היה אותו חילוני שמאלני בוגד, מי ששכח להיות יהודי, אנרכיסט, משתמט וסרבן.

ועל כן, עלינו ללמוד מהם: לא לפתור מחלוקות בדאחקות; לסמן מטרה ולחתור אליה; להשתמש בעת הצורך באמצעי חירום ששמים בצד את המהוגנות, את הכללים המקובלים ואפילו את החוק, כדי לקדם מטרה נעלה יותר; לא לשקוט, לא לנוח על זרי הדפנה ולא לחגוג מוקדם מדי; לא לפחד לסמן אחים כאויבים; ולא לקחת שבויים.

למרבה הצער, נדמה שכדי שתסריט האימים הנ״ל לא יתגשם, יהיה על המחנה החילוני-ליברלי להשיל מעליו את כל העכבות האזרחיות שהוא עטה על עצמו, ובדין, בשנות המדינה השלוות, ולהיכנס לסרט אחר לגמרי. סרט שבו הוא מכין את עצמו כבר עכשיו לגרוע מכול, שהוא מלחמת אזרחים של ממש. צריכה לקום מקרבו של המחנה הזה התארגנות סמי-צבאית, שמכינה את עצמה לרגע הבא, שהוא כבר מעבר לפינה, שבו ראשי המדינה העוינים ישלחו באזרחים המתנגדים להם את כוחות השכנת הסדר המדינתיים, קרי, משטרה, שב״כ וכו׳. יש אמנם לקוות שכוחות אלה לא ימלאו את הפקודה במלואה, אבל אסור לסמוך על זה. צריך להתחפר מאחורי בריקדות עם מיטב כלי הנשק שאפשר למצוא, ולהתכונן למלחמה. כדי: להסיג את מדינת המתנחלים לאחור; וכדי להקים כאן מדינה ריבונית דמוקרטית אמיתית. מדינה יהודית היא לא אופציה.