יהונתן גפן

מתוך: כמה מילים (1968)

לאימא

אהבת את השירים,

אהבת את צחוק העיר והבנות

ואת הדמע המלוח לבקרים.

את אלוקים, אשר נתפס גם לקטנות.

אני יודע מה כותבים לנפטרים:

"למען תשקוט רוחם", "לעליית הנשמות".

אך במקום שלך - שם לא נושמים

ובמקום שלנו - נוהגים לבכות.

אימא, את נתת לי מתנה - מילים.

כמו מטען האוניות הרחוקות,

רוצה להתפרק אל שכם סבלים,

להיגרר אל רציפי שתיקות.

אם תראי שם מלאכים, הודי להם בשמי

על השמים, אלוקים, האמונות.

ושיהיה לך החורף הזה טוב וחמים,

הן אף פעם לא ביקשת יותר מזאת.

אני מקדיש את המילים לך, אימי,

ולאחותי, ענת, בת הארבע

שנשארה עם אבא ותמונות.

יהונתן.